Prof. Gad Yair's Blog



שיתופי פעולה מוליכים לרעיונות חדשניים

הפתעה מדעית: שניים זה יותר מאחד ועוד אחד! כך זה לפחות בכל מה שקשור לחדשנות במדע בן-ימינו. זה לא תמיד היה כך: כשחשבו בעבר על פריצות מדעיות גדולות נהגו להרהר בניוטון, בדארווין או באיינשטיין. אגב כך הזכירו גאונים נוספים שישבו לבדם, חשבו לבדם, כתבו לבדם ופרסמו לבדם. חדשנות, אמרה האמונה באדם, היא תכונה סגולית של אדם יחיד ומיוחד, שמחשבתו הייחודית היא הנותנת את אותו ערך מוסף למה שכבר ידוע. במיתולוגיה של המדע בולטות...
מצוינות מדעית - התיסכול של אירופה

מצוינות זה אמריקה! במחקר חדש שהתפרסם בימים אלו בכתב עת מוביל בחקר המדע, Scientometrics, ניתחו בונאסקורי ועמיתיו את מה שמכונה "הפער האטלנטי", קרי הפער במצוינות המדעית שבין ארצות הברית וקנדה לבין מדינות האיחוד האירופי. עם הקמת האיחוד האירופי החלה השקעה עצומה במדע האירופי, מתוך הבנה שאירופה חייבת לצמצם את הפער האטלנטי בכדי להציבה כשווה - אם לא עליונה - במצוינות מדעית בהללא מדע מוביל, אמרו האסטרטגים...
מודל תקצוב ופיריון מצופה

במסגרת מחקר חדש שאני עורך סיפר לי אחד המרואיינים - בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה - כי מודל התיקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה מניב לאוניברסיטה כ-140,000 ₪ על כל מאמר [בממוצע]. עיינתי בעקבות זאת במודל התקצוב של ות"ת, והנה כמה מחשבות ומספרים. אתם מכירים אותי - אני מכליל. ברור שיש שונות...וברור שמודל התיקצוב הפנים אוניברסיטאי - זה שההנהלה משתמשת בו לתיקצוב הפקולטות - שונה ממודל הות"ת. כאמור, אני מדבר...
על מדעניות וכסף

  לפרסם, או לא לפרסם, זו השאלה. לא בכל שאלה זו שאלה, אבל, כן, יש כאלו. וזו אחת מאלו. והיא מעלה המון תהיות, וייתכן שבעצם הצפתה אעלה ואצמיח תופעה חדשה, וכך בעוד שבאתי לשאול יצאתי מקלל. בקיצור, התלבטתי...
ניהול קריירה: על הציטוטים וניהולם

קהיליית חוקרי האקדמיה מתחבטת בשנים האחרונות בשאלות סביב משמעותן של טכנולוגיות לניהול מידע אקדמי בהשכלה הגבוהה; ובאופן ספציפי ביחס למשמעותם של פורטלים אקדמיים חינמיים. והנה, במאמר חדש כותבים ריצ'ארד פרייס ועמיתיו מאתר Academia.edu, כי אקדמאים המעלים את פרסומיהם בפורטל החינמי שלהם הופכים מצוטטים יותר ממי שלא עושים כן. מחקרם המרשים מתבסס על דגימת מאמרים מתוך מאגר סקופוס, תוך פיקוח על איכות כתבי העת (אימפקט...
לוטקה צדק

לוטקה עדיין צודק!בשנת 1929 פירסם מתימטיקאי בשם לוטקה את "חוק הכוח" הבסיסי של האקדמיה, לאמור: מיעוט של מדענים אחראי לחלק הארי של הפירסומים המדעיים. החוק של לוטקה, כפי שהוא מכונה עד היום, אוּשש במחקרים רבים - ברמה מוסדית ומדינתית כאחד. ואכן, חלפו כבר למעלה מחמישים שנה מאז פירסם דרק דה סולה פרייס את ספרו "מדע קטן, מדע גדול", בו חזר ותאר את "חוק הטבע" של האקדמיה: האליטה המדעית נושאת אחריה שובל ארוך...
מכללה באריאל

"חובבנות" הכריזה כותרת "מעריב" בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה על ההשתלטות על המרמרה (14.6.2012). "הדיון של מקבלי ההחלטות לקראת ההשתלטות היה פרטאץ בריבוע", הוסיף עוזי ארד. דו"ח המבקר בעניין...
?סוציולוג השלום המהולל הוא ניאו נאצי

בעוד אנו ספונים בימים של שואה וזיכרון, האקדמיה הנורבגית שצפה וקצפה כנגד הסוציולוג הנודע יוהאן גאלטונג, שהכריז כי "היהודים שולטים ב-96% מאמצעי התקשורת בעולם" וכי התקשורת האמריקנית מוטה לטובת ישראל. במהלך הריאיון בעיתון "ההומניסט" גם הציע גאלטונג לאנשים לקרוא את "הפרוטוקולים של זקני ציון" (ראה באנגלית). הפרוטוקולים, כך אמר, מציעים הסבר משכנע בדבר שליטתם של היהודים בעולם וראוי לקוראם בכדי...
נוהל 15:30 - תגובתה של אורנה קופרמן, יועצת הנשיא לענייני מגדר

  תודה רבה לגדי על הארוח בבלוג. הרקע לפוסט הזה הוא הפוסט האחרון בבלוג, בענין "נוהל 15:30": כדי לאפשר לחוקרים/ות ודוקטורנטים/ות הורים להשתתף בהרצאות וסמינרים מחלקתיים, הוועדה המתמדת המליצה...
אוניברסיטה בשש שעות?

  בנאום ההכתרה שלו בירך נשיא הטכניון לשעבר, פרופ' יצחק אפלויג, את עמיתיו למוסד על הצטיינות ומקוריות. בסייפא של דבריו הוסיף אפלויג מסר ערכי: אשמח לראות את נורות המוסד מאירות גם בעשר בלילה, כי...