Prof. Gad Yair's Blog



פייק סיינס ובקרת איכות
Bookmark and Share

הונאה במדע אינה דבר חדש. אולם השבוע הפנה פיליפ אלטבך – מגדולי חוקרי ההשכלה הגבוהה בעולם – את תשומת-הלב לתעשיית השקרים הפורחת במדע בימינו. לא מדובר עוד במדען חוטא, הספון נסתרות במעבדתו עם "פייק דאטה", כי אם בחברות מסחריות, המפרסמות כתבי-עת ומאמרים תמורת תשלום, שאין מאחוריהם כל מנגנון לבקרת איכות. בבלוג באתר University World News כותב אלטבך על שתי התפתחויות מדאיגות במדע הגלובלי. האחת היא המונופוליזציה של התקשורת המדעית על ידי חברות כמו אלסוויר, ספרינגר ותומסון רויטרס, המחזיקות את המאגרים הספרייתיים וגובות עלויות עצומות מן האוניברסיטאות כדי שחוקריהן יוכלו להתעדכן בנעשה בתחומם. עמדנו על כך ועל התלות המסוכנת בחברות אלו בבלוג כבר לפני שבע שנים. מה שחדש, מציין אלטבך, זו תעשייה של "פייק סיינס". בשנים האחרונות פורחות חברות קש בניגריה, הודו ובארצות אחרות, המזמינות חוקרים בעולם כולו להצטרף כחברי מערכת ל"פייק ג'ורנלז", קרי לכתבי עת שכלל אינם קיימים, או שהם קיימים לזמן קצר ונעלמים מן הנוף הדיגיטלי במהירות שבה הפציעו אליו. הניסיון של מי שהסכים להיות חבר מערכת בפייק ג'ורנל ומנסה לסגת ממנו דומה למי שמנסה להתנתק מחברות התקשורת בישראל. חברות אלו מבטיחות לחוקרים נואשים – והנואשים מתרבים בימינו בגלל התחרות הגוברת במדע וצמצום המשרות – כי תמורת דמי טיפול של מאה דולרים הם ידאגו להשלים הליך של בקרה ("ריוויו") תוך שבועיים ופרסום (ב-E-Journal) תוך כחודש. ואמנם, רבים מתפתים בימינו לפרסם בבמות קיקיוניות אלו, אומר אלטבך, אבל אין לפרסומים הללו, למעשה, כל ערך מדעי אמתי. הידעתם, אומר אלטבך, כי יש כיום 150,000 כתבי עת מדעיים? (זה כמעט פי שש מן הרשימה של סקופוס, למשל).

אדרבה, אומר אלטבך, מדי יום ביומו מקבלים מדענים הזמנות ל"פייק קונפרנסז" – כינוסים מדעיים במקומות אקזוטיים, בעלות גבוהה, המבטיחים למשתתפים את האמור למעלה: קריירה במהירות דיגיטלית. כך, עובדי חברות ההונאה במדע מאתרים מאמר ישן של חוקרת ומזמינים אותה להציג עבודתה בכנס, עם טוויסט קטן, תוך הבטחה למפגש גלובלי של המוחות המצטיינים בתחומה לצד פרסום נוסף. כך גם קורה, אגב, שמדען יכול למצוא מאמר שפרסם בכתב עת אחד "מתפרסם" בכתב עת אחר, תוך שהוא מקבל כצרופה את קובץ ה-PDFשל תרומתו "החדשה". אולם בחפשו מתי הגיש את המאמר לכתב העת החדש והאם יש כזה – החיפוש עולה בתוהו.

אחת ההשלכות החמורות של הכלכלה הפוליטית של המדע ותעשיית השקרים היא עומס יתר על מערכת השיפוט המדעי המסורתי. מה שבעבר נעשה מתוך כבוד הדדי בין מדענים סביב תן-וקח אינטלקטואלי נעשה כיום – בתעשיית השקרים – תמורת שכר וללא עניין בערך המדעי האמתי של הפרסומים. "פרסומי זבל" מכנים זאת, לעיתים. ואמנם, בהעדר מנגנוני בקרה על איכותם של מאמרים ועל איכות הבמות בהן הם מתפרסמים – המדע מתרדד ובסוף הופך ל"פייק סיינס".

קולסייט ומנגנוני בקרה

בישיבות העבודה בעת פיתוח מערכת קולסייט ביקש פרופ' מנואל טרכטנברג – אז כראש הות"ת – כי קולסייט תפתח מנגנוני בקרת איכות על המידע. כך, למשל, עלה שמו של כתב העת "פינוקיו": מה יהיה אם מישהו יציין שפרסם עשרה מאמרים בפינוקיו? זה ייספר כמו עשרה מאמרים בנייצ'ר? 'אני רוצה שכל המידע יהיה מדורג ומבוקר', הדגיש אז הפרופ' טרכטנברג.

במענה לבקשה לשמור על דירוג איכות ואמינות גבוהה פיתח צוות קולסייט מספר מענים. לדוגמה, קולסייט מייבא מדי שנה את רשימת כתבי העת ממאגרים מוכרים – שיש בהם דירוג על בסיס אימפקט פקטור או מדדSJR   – ומכלול החישובים מתעדכן בהתאם לכך. פרסום בכתב עת שאינו מוכר במערכת מחושב בדירוגים עם ציון אפס, ורק צוות בקרת האיכות של החברה יכול להפוך כתב עת חדש מ"סטרינג" – רצף אותיות חסר ייחוס כמותי ואיכותי – לכתב עת מוכר רשמית. הצוות בודק האם יש כתב עת כזה, האם יש לו אתר רשמי, ורק לאחר הבקרה – הוא נכנס כשם אמתי.

בנוסף, כאשר חוקר מציין כי במסגרת תפקידיו הוא חבר במערכת של כתב עת או עורך – גם אז צריך כתב העת להופיע במאגר עם כל הנתונים עליו. וגם כאן מבוצע הליך בקרה דומה: אם כתב עת זה אינו מופיע במערכת, דוח חריגים יתריע על כך וצוות בקרת האיכות יבצע בדיקה האם יש כתב עת כזה. לדבר זה חשיבות רבה, כיוון שיחידות מקבלות ציון על תרומתן לקהילה המדעית בוועדות מערכת, ואיכות כתבי העת, במובן זה, חשובה מאוד. אגב, ככל שקולסייט הולכת ומוטמעת, וככל שמסד הנתונים בדבר השתתפות בכנסים מדעיים הולך ומתעבה – כך ניתן לקיים את אותו הליך בקרת איכות גם על ההשתתפות בכנסים של אגודות מקצועיות (שלבקשת הות"ת בזמנו, גם הן יכולות להיות מדורגות בקולסייט באמצעים ייחודיים למערכת).

בשונה ממערכות מבוססות ספרייה, קולסייט פותחה ככלי ניהולי עבור רקטורים ונשיאים במוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך, היא מציעה קריטריונים מגוונים להערכת איכות – יותר מאימפקט פקטור, מדד הירש או מספר ציטוטים. קולסייט מפעילה מדדים אלו, אך היא מיוחדת בעושר מדדים נוסף ובהקפדה על בקרת איכות. כך היא מהווה כלי חשוב נוסף במלחמה האקדמית כנגד "פייק סיינס".

1
Anonymous
April 6th, 3:59
אכן אני מקבלת בזמן האחרון כל מיני הצעות שנראו לי חשודות ומיד מחקתי אותן, עכשן אני מבינה שהן מגונות ממש. האם זה לא חלק מעולם של "עובדות אלטרניטיביות" או שהעולם הזה הוא חלק מהפייק סיינס? נורה

Leave a comment: