Prof. Gad Yair's Blog



מצוינות מדעית - התיסכול של אירופה
Bookmark and Share

מצוינות זה אמריקה! במחקר חדש שהתפרסם בימים אלו בכתב עת מוביל בחקר המדע, Scientometrics, ניתחו בונאסקורי ועמיתיו את מה שמכונה "הפער האטלנטי", קרי הפער במצוינות המדעית שבין ארצות הברית וקנדה לבין מדינות האיחוד האירופי. עם הקמת האיחוד האירופי החלה השקעה עצומה במדע האירופי, מתוך הבנה שאירופה חייבת לצמצם את הפער האטלנטי בכדי להציבה כשווה – אם לא עליונה – במצוינות מדעית בהללא מדע מוביל, אמרו האסטרטגים בבריסל, לא נוכל לעמוד כתף לכתף בכנסים מדעיים; ללא תרומה איכותית, לא ניתן יהיה לתרגם את הידע המדעי למוצרים חדשניים ולאיכות חיים משופרת של תושבי היבשת המשותפת.

הממצאים במאמר אינם מפתיעים. דירוגי המוסדות המצטיינים במדע כבר לימדונו כי בעשרת המקומות הראשונים שוכנות אחר כבוד שמונה אוניברסיטאות אמריקניות. שנה אחר שנה. ובכל זאת, יש הפתעה בממצאים. החוקרים משתמשים במאגר נתונים על מצוינות באוניברסיטאות ומציבים שלושה קריטריונים לבחינה. שני קריטריונים הם מכנים "אובייקטיביים": הימצאות בעשירון העליון במספר הפירסומים (תפוקה) ובעשירון העליון במספר הציטוטים (השפעה), וזאת לצד מדד "סובייקטיבי" של פרסום בעשירון העליון של כתבי-העת. לצד חידוד זה מוסיפים המחברים מתחרות חדשות במפת המחקר העולמי: אוניברסיטאות מזרח אסיה.

הממצאים מורים כי למרות ההשקעות הגדולות במדע האירופי, הפער האטלנטי נשמר. האוניברסיטאות האמריקניות מפרסמות יותר והפרסומים של חוקריהן מצוטטים יותר משל עמיתיהם באוניברסיטאות באירופה. נכון שהחוקרים ביבשת המאוחדת מצליחים לפרסם בבמות טובות מאוד (המדד הסובייקטיבי) – אך כמות הפרסומים והשפעתם נמוכה מאלו של החוקרים מאוניברסיטאות הדוד סם. לא זו אף זו: אוניברסיטאות אמריקניות מצטיינות בתחומים רבים, בעוד שמרבית האוניברסיטאות באירופה מצטיינות במספר תחומים קטן בהרבה. כך, אוניברסיטה אירופית יכולה להכריז על עצמה כמוסד מצוינות, אך זאת רק בזכות נוכחות בליגה העליונה במספר תחומים מצומצם. לעומת זאת, אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית מצטיינות בתחומים רבים יותר ועל כן כשמכריזים עליהן כמוסד של מצוינות - לא צריך לנחש באיזה תחום.

ההפתעה הגדולה בממצאים נעוצה בנמר האסיאתי: הממצאים מורים כי אוניברסיטאות מזרח אסיה לא רק סגרו את הפער מן המדע האירופי – אלא שהן כבר מצליחות יותר מן האוניברסיטאות האירופיות. האוניברסיטאות האירופיות שהסתכלו בתסכול מערבה לא שמו לב כי מזרחה משם צמח ענק חדש, שמציב אותן תחת הצל הגדול של אוניברסיטאות סין ושכנותיה. נכון שהישגיהן של אוניברסיטאות ארצות הברית מצטמצמים קמעה בתחרות הגלובלית, אך לא אירופה יוצאת עליונה. חומר למחשבה!

 

ישראל ואירופה?

עם הקמת מדינת ישראל, שלוש שנים לאחר ההרס היסודי של אירופה, החליטו מנהיגי המדע הישראלי שאך זה נוצר כי היעד האסטרטגי של המערכת צריך להיות מכוון כלפי ארצות הברית. אם בימי המנדט הבריטי היו יוצאים לממלכת האם ללימודי דוקטורט ופוסט דוקטורט, מיד בצאת הכוחות האחרונים של הממלכה מנמל חיפה נשמו בישראל לרווחה והחלו לרכוש כרטיסי טיסה לג'י אפ קיי (שלא נאמר שלא היו בעלי חזון). כי מדע, הכריעו ראשי המערכת, נעשה באמריקה, ומדע גדול בחברה קטנה ניתן לעשות רק בסמיכות למדע הגדול של האחות הגדולה מאמריקה. מאז ועד היום מכוונים מדריכים ומדריכות את הדוקטורנטים והדוקטורנטיות שלהם באותה הדרך, ואל אותה הדרך: מדע זה אמריקה. רוצים להצליח? רוצים קריירה מדעית ארוכת שנים? אז או דוקטורט, או בתר-דוקטורט בארצות הברית.

אולם לפני כשני עשורים הכריעה ממשלת ישראל בעד שילוב המדע הישראלי בתכנית המחקר האירופית, והחל בתכנית החמישית הצטרפו חוקרים ישראלים לתכנית בהצלחה מרשימה. כפי שמעדכן פרופ' דוד לוי-פאור מדי שנה – מדענים ישראלים מצליחים להחזיר את התקציב שמדינת ישראל משקיעה בעבור השותפות בתכניות האירופיות עם ערך מוסף: מדי שנה מחזירים המדענים והמדעניות מישראל יותר כסף לישראל ממה שישראל משלמת בעבור שותפותה בתכנית המחקר האירופית.

נכון שיש גם השקעה בתכניות מחקר מול ארה"ב, אבל דומה כי ההכרעה בשני העשורים האחרונים שינתה את הכיוון ההיסטורי. המאמר של בונאקורי ועמיתיו מעלה שאלה האם ההשקעה באירופה היא אכן נכונה: לפחות על-פי הסמנים שנבחנו במאמר שלהם, יש צורך בהערכה מחודשת של יעדי המדע הישראלי: האם להגדיל את המענק בקרן קשרי המדע כדי שמדענים ישובו לטוס לאמריקה?

Bonaccorsi, A., Cicero, T., Haddawy, P. et al. Scientometrics (2017) 110: 217. doi:10.1007/s11192-016-2180-2.

Leave a comment: