Prof. Gad Yair's Blog



מודל תקצוב ופיריון מצופה
Bookmark and Share

במסגרת מחקר חדש שאני עורך סיפר לי אחד המרואייניםבכיר במערכת ההשכלה הגבוההכי מודל התיקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה מניב לאוניברסיטה כ-140,000 ₪ על כל מאמר [בממוצע]. עיינתי בעקבות זאת במודל התקצוב של ות"ת, והנה כמה מחשבות ומספרים. אתם מכירים אותי – אני מכליל. ברור שיש שונות...וברור שמודל התיקצוב הפנים אוניברסיטאיזה שההנהלה משתמשת בו לתיקצוב הפקולטותשונה ממודל הות"ת. כאמור, אני מדבר על מודל ות"ת, מומלץ לעיין: http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/Model_tiktsuv.pdf

אז כךכל איש סגל שתפוקתו סבירה מניב לאוניברסיטה הכנסה של כמיליוןבשנה. תברכו את עצמכם בשאפו. כ-50% מכך על רכיב ההוראה, כ-50% על רכיב המחקרשמתפצל בין זכיות במענקי מחקר לפרסומים בכתבי עת.

לא אדבר על רכיב ההוראה, רק על המחקר. הגשות לא נחשבות, רק זכיות; זכיות בדולר תחרותי מניבות 4.5 ₪ על כל דולר, מענקים לא תחרותיים [כל הכנסה שנפתח לה תקציב במו"פ ומאושרת למחקר], 3.5 ₪ לדולר. מוטיבציה לא נחשבת, אם כן, רק ביצועים. הבאתם דולר, קיבלנו יורו. לא הבאתם, היורו הלך למוסד אחר.

פרסומים – מן התחשיבים עולה כי המרואיין צודק למדי. כל מאמר מניב בין 100,000 ₪ ליותר, תלוי בדיסצפלינה [יש, דומני, כ-11]. זאת אומרת, על כל אחד מאיתנו לפרסם לפחות שני מאמרים כל שנה – כדי לשמר את התקציב הקיים ושלא יזרום למוסד אחר כי הוא מפרסם יותר [כי אנחנו בזירו סאם גיים]. התחביב של פרסום ספרים מניב לנו יוק. אז אם בא לכם ספר, ולשמור על תחרותיות, תעשו ספר+2 מאמרים. בשנה. כל שנה. אתם רוצים להשאיר אבק לאחרים – אז תתחילו לעבוד על יעד של 3+. אחרת, היורו שלהם. פרסום – בכתבי העת המופיעים במאגרי תומסון רויטרס.

לעניין זה - דירוגי ABCDשלנו חשובים כשום. זה רק לצרכי קידום פנימי, למרות שמעתיקים מאיתנו. מבחינת ות"ת – רק תומסון רויטרס שווה. כ- 100,000 ₪ למאמר בתחומים שלנו. מישהו אפילו סיפר לי על 200,000 ₪ למאמר בנייצ'ר.

כנסים? לא ממומנים אלא רק בעקיפין – רקטור עבר נהג לומר שנצא לשני כנסים בשנה, כי כנסים מניבים פירסומים, וההיגיון הזה בהחלט תקף ואולי אף התחזק. אז לפחות שני כנסים, שיניבו לפחות שני מאמרים.

ישנם מוסדות שלקחו את ההיגיון הזה עד לקצהו ומבקשים מהסגל להפסיק לפרסם ספרים. שיבושם להם. ישנם מוסדות שהחלו "לקנות" חוקרים זרים [במינוי 0 או אפיליאייטד] כדי שהמאמרים שהם מפרסמים יימנו תחת המוסד שלהם [הגולם הלוא לא יודע להפריד – הוא סופר מאמרים עם שיוך למוסד]. שיבושם גם להם. אבל חשוב שנבין שזו הסביבה התחרותית שהות"ת יצר ושכל מוסד שמנסה לנגוס בייתרון של העברית חייב להתעלות עלינו. המשמעות: עלינו לשמור על הייתרון היחסי ולהקפיד לשפרו.

ולעניין הייתרון היחסי. מודל התקצוב נותן "אקסטרות" של עד 20% בתקצוב אם למוסד יש ייתרון יחסי בתחום הדעת הספציפי [יש מקום רק ל-2 מוסדות מצטיינים בכל תחום]. לא חזרתי אל הדוח כעת, אבל תעיינו ותמצאו כי האוניברסיטה העברית נחשבת מוסד מוביל – שוב, אולי אני מפספס – ב-9 מתוך 11 התחומים. זה אומר שאנחנו מקבלים אקסטרא של 20% כמעט בכל תחום, ולפיכך המוטיבציה של המוסדות האחרים לרדוף אותנו כדי להפיל אותנו ממעמד זה היא גבוהה מאוד [כי, כאמור, יש רק שני מוסדות שזוכים לאקסטרת הצטיינות]. זה מחייב אותנו להבין את הלחץ האדיר שמפעילים המתחרים שלנו.

הדברים פה מוצגים כבסיס למחשבה ודיון פנימי. כאמור – מדובר בממוצע – חלק מתחומי הדעת מניבים לאוניברסיטה הרבה יותר ממיליון ₪ לאדם, חלק פחות; חלקנו – באופן אישי ולא כדיסציפלינה – מניבים למוסד יותר בזכות פיריון עודף, חלקנו נחשבים אוכלי חינם [סתם: בראיונות שלי עם אנשי מדעי הטבע הם מספרים לי כי עליהם לגייס לפחות כמאתיים אלף דולר בשנה כדי לשרוד - זה מה שחלקנו עושה בעשור לערך...וחלקנו במקרה הטוב].

פעם היינו אומרים שהחלטה על קליטה של איש או אשת סגל חדשים משמעה מחוייבות של כ-5 מיליון דולר לקריירה. התמונה כאן מאזנת את החשבון ואומרת שכל מינוי – ורצוי להגדיל את היקף המינויים כי זה מגדיל פרסומים, והכנסות – מניב לנו כ-30 מיליון ₪ על תקופת הכהונה הממוצעת. בקיצור, מרוויחים עלינו. תלכו הבייתה בהרגשה טובה [אם פרסמתם השנה יותר משני מאמרים...].

Leave a comment: