Prof. Gad Yair's Blog



על מדעניות וכסף
Bookmark and Share

 

לפרסם, או לא לפרסם, זו השאלה. לא בכל שאלה זו שאלה, אבל, כן, יש כאלו. וזו אחת מאלו. והיא מעלה המון תהיות, וייתכן שבעצם הצפתה אעלה ואצמיח תופעה חדשה, וכך בעוד שבאתי לשאול יצאתי מקלל. בקיצור, התלבטתי. בכנות. אני יודע שיש שיעלו תהיות על המוטיבציות שלי, ויש שינסו לפענח אג'נדות נסתרות. תעזבו. אין. רק עובדות. אחת על יד השנייה. כי אחד ואחד זה שניים. אבל במקרה הזה, לא כל אחד ואחד מסתכם לשניים. לפעמים רק ל-1.4. עם השלכות חברתיות ותקצוביות הרות ממון. אז הנה זהעל מדעניות וכסף.

אתמול, אגב כתיבת ספרי החדש על המדע הישראלי, קראתי מאמר העוסק בשוויון מגדרי במדע. הנתונים התפרסמו בכתב העת נייטצ'ר, כן Nature, בשנת 2013, והם מתבססים על פרסום מאמרים בכתבי עת מוכרים בחמש השנים שבין 2012-2008, בשלושים המדינות המובילות במדע העולמי. הנתונים הפתיעו אותי. קראתי אותם, עיינתי בטבלאות, שיחקתי במשתנים שהמאמר האלקטרוני מאפשר. המאמר, כאמור, עוסק באי-שוויון מגדרי במדע, ומראה כי על כל מאמר שפורסם על ידי מדען ישראלי נמצא רק 0.46 של מאמר שפורסם על ידי מדענית. כלומר, מדען פלוס מדענית שווים בישראל פחות ממדען וחצי. כידוע, לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל; ישראל גם אינה האחרונה במצעד העולמי.  בגרמניה, למשל, הפיריון המדעי של מדעניות נמוך יותר (0.33), גם בארצות הברית הוא אינו מרנין (0.42). לעומת זאת, יש מדינות שבהן השוויון המגדרי בפרסום גבוה יותר (מזרח אירופה וסקנידינביה, בעיקר). זה בסך הכול נתון, אוביקטיבי, וכמי שחקר בעבר בנושא הוא גם לא ממש מפתיע. מן המפורסמות שיש עקומת מספריים באקדמיהשככל שעולים במעלה הדירוג האקדמי כך פוחת ייצוגן של נשים. בדוח של מרכז המחקר בכנסת משנת 2015 מצוין, למשל, שבעוד שנשים מהוות 49% מכלל הסגל הצעיר באקדמיה, שיעורן בקרב פרופסוריות מן המניין הוא רק 16%. זה ידוע. נשים גם אינן משתתפות באותה מידה בכנסים, הן מבקרות פחות בחו"ל, זוכות פחות להשתלמויות בתר דוקטורליות. כותבים להן מכתבי המלצה פחות נלהבים, קוראים את קורות החיים שלהן עם אנחה שקטה בלב. בקיצור, אנחנו יודעים שיש תת-ייצוג של נשים במדע. אבל בניגוד לכל הנתונים האחרים, ל-0.46 יש משמעות דרמטית משהו. ולמה?

כי הוא עולה למוסדות המון כסף. כידוע, המדינה מתקצבת את האוניברסיטאות על שני ממדים: הוראה ומחקר. חצי חצי. כמיליון שקל לאיש סגל. תעזבו הוראה, נישאר עם חצי מיליון, שמתחלקים לפרסומים ומענקי מחקר. אז נעשה חישוב 'על בערך': בעבור פרסומיהם מניבים אנשי סגל כרבע מיליון שקל למוסדותיהם. בכל שנה תקציבית. אבל אם מדעניות מניבות רק 0.46 מאמר על כל מאמר גברי, זה אומר שמספר המאמרים שהמוסד מתוקצב בעבורם הוא, בממוצע, 1.46 ולא 2 (שהוא, גיב אנד טייק, ממוצע הפיריון). כך יוצא שעל כל מדענית המוסד "נקנס" – כי הלוא הוא יכול היה למנות מדען במקום מדענית, ולמצות בכך את אומדן הפיריון הממוצע. אני לא כלכלן, ובכלללא כדאי להזכיר את הישגיי במתמטיקה. אבל די ברור שאחד ועוד אחת בתקצוב האוניברסיטאות לא תמיד מסתכמים כשני מדענים. נכון, יש גברים פוריים במיוחד, ויש עשנים כבול עץ. אבל הממוצע הוא ממוצע, והממוצע של נשים הוא פחות מחצי של גברים. אז בממוצע, כל מינוי של מדענית קונס את המוסד בלמעלה ממאה אלף שקלים בשנה, ולאורך קריירה ממוצעתבהפסד של כשלושה מיליון שקלים. אז אולי זה רק שני מיליון, ואולי שלושה וחצי. אבל אין פה שפיל גדול, ואין משחקים. מוסד מייצר כך וכך מאמרים, ועל הכך וכך מאמרים שפירסם הוא מקבל כך וכך שקלים מהממשלה. אז אם נשים שוות 0.46 שקלים על כל שקל גברייש לכך מחיר.

כיוון שמודל התקצוב של ות"ת מבוסס על משחק סכום אפס, קרי על תחרות תקציבית בין המוסדות, מוסד פמיניסטי מסתכן בהקנסת תקציבו על ידי המדינה. אם ייצוגן של נשים שווה בכל המוסדות, ניחא. אם ייצוגן שווה בכל הדיסציפלינות, גם אז ניחא. אבל הוא לא. אז האם ייתכן שיש מוסדות שהבינו את כלכלת הפמיניזציה של המדע ומגייסים, לפיכך, פחות נשים? האם נשיאי מוסדות מבינים שהליך הפמיניזציה במדע – שעליו הם מברכים ברמה הערכית, כמובן – עשוי לעלות למוסדותיהם קרוב לשלושים מיליון שקלים בשנה? האם יש ראשי מחלקות שבעת גיוס סגל חדש עומד נתון זה לנגד עיניהם והם בוחרים להותיר את מחלקתם ווימן-פרי, כלומר חופשית מנשים? האם ייתכן שקידומן של נשים איטי יותר על מנת לצמצם את גובה הקנס שמושת על המוסד? האם נתון זה מסביר משהו מן הגבריות של המחלקה לכלכלה, למשל, או של מתמטיקה ופיזיקה? והאם הקשיים התקציביים של יחידות עתירות נשים נגזרים, אמנם, ממודל התיקצוב? אם המדינה מודעת לאי-השיוויון המגדרי בפיריון המדעי, מדוע אין היא מפצה בנוסחת התיקצוב שלה על כל מינוי של מדענית – שאילולא תעשה כן (וכעת שהנתונים ברורים) – אזי יש עוד מי שיעשה מעשה הפוך?

בקיצור, לפרסם או לא? לא יודע...

1
Anonymous
03-Jun-2016, 8:59
גד, הניתוח שלך מתבסס כל ההנחה שמדענית כותבת בממוצע כמחצית ממספר המאמרים שכותב מדען. (וגם התשובה שלי ששללה את הניתוח שלך התבססה על ההנחה הזאת.) מספר מגיבים שקראו את המאמר שהפנת אליו בעיון טוענים שבכלל מדובר במספר אבסולוטי של מאמרים ואז כמובן שאין לניתוח שלך משמעות. האם תוכל בבקשה לבדוק את העניין? גם ההתייחסות שלך בפוסט עצמו אינה ברורה במידה רבה כל ההתייחסות המגדרית זה "רד הרינג" לגבי נושא שאתה העלת. השאלה המהותית היא האם הקריטריונים של ותת לתקצוב צריכים לקבל משקל בשכירת אנשים. יש הבדלים רבים בין מדענים בקצב כתיבת המאמרים שבמתמטיקה הם משקפים תחומים שונים וסגנון עבודה שונה ואני יכול להעיד שבשכירת מדענים במכון למתמטיקה וגם בגופים אחרים בפקולטה שלנו אף אחד לא יעלה על הדעת לתת משקל כלשהו לנוסחאות התקצוב של ותת. אני מאד מקווה שזה המצב בכל האוניברסיטה שבת שלום, גיל קלעי

2
02-Jun-2016, 15:11
מחקר מעניין בנושא http://www.obs-ost.fr/sites/default/files/documents/Gender%20and%20Scientific%20Productivity_OST-19%20April%202016-V1.pdf

3
02-Jun-2016, 3:23
למודל התקצוב ראו: http://coolcite.com/blog/1227/?post=929

4
Anonymous
01-Jun-2016, 18:02
שלום לכולם הפוסט של גד, מצביע גם על האפשרות שגברים מרשים לעצמם לפרסם בחיפזון וברשלנות יותר מאשר נשים. (וממחיש זאת באופן מזהיר.) הפתרון שגד מצא לשאלה הטובה של "האם לפרסם" היה בכך שהשאלה הוכנסה לפרסום עצמו. אבל קשה למצוא הצדקה לשטחיות של הניתוח הכלכלי של גד (המימון של ות"ת איננו מבוסס על ספירת מאמרים), ולזיהוי האנכרוניסטי והשטחי של "פריון מדעי" עם מספר פרסומים. יש 16%, קובע גד, של נשים מקרב הפרופסוריות מן המניין, והאחוז של נשים במקצועות שמעניקים בהם פרסי נובל נמוך במידה ניכרת, אבל יש אשה אחת מתוך חמשת מקבלי פרס נובל הישראלים. אז אם המדד של מספר מאמרים שמערבב תפוקה מדעית עם שטחיות, הצבת יעדים אקדמיים נמוכים, וחיפזון לפרסם (וגם מוטה על בסיס חברתי ומגדרי בפני עצמו) נותן 0.46 לנשים והמדד של פרסי נובל נותן משהו בין 1.2 ל 2.0 לנשים אז אולי דווקא כדאי ללכת יותר לכיוון הפמיניסטי. גיל קלעי

Leave a comment: