Prof. Gad Yair's Blog



ישראלים ומתייוונים: על המיתוס של האמריקניזציה שלנו
Bookmark and Share

אחת הסיבות לגלותם של היהודים מארץ ישראל הייתה ההתייוונות והיטמעותם באורחות העולם הייתה אתגר משמעותי לכל אורך ההיסטוריה. ונשאלת השאלה, האם הישראלים צאצאי היהודים החילוניים, מתייוונים עם השנים? הרבה אנשים טוענים כי ישראל מתייוונתכלומר שהישראלים הופכים לאט לאט לאמריקנים. הישראלים אוכלים דגני בוקר כמו האמריקנים, הם נועלים נעלי נייקי ורצים כמו האמריקנים, והם מכורים לבלקברי ולאייפון כמו האמריקנים. כמו האמריקנים, הישראלים חיים עם מותגים וסביב מותגים. רנואר, פוקס, נייקי, אדידס, אפל, סוני, קסטרו – הכל באנגלית ובלוגו לעם לועז. אבל האם עולם המותגים באמת הפך את הישראלים ללועזים? האם תוכניות הריאליטי האמריקניות – האח הגדול, הישרדות, כוכב נולדמייצרות פה תרבות אמריקנית? ואם אימצנו דגני בוקר, נעלי ריצה ומופעי טלויזיהאז האם באמת יש לישראל ולארהתרבות משותפת?

ישנן תמוכות לקביעה זו. הראשונה מתבססת על חוקרים, שמדברים מזה זמן על "גלובליזציה", "מקדונלדיזציה" ועל תהליך כללי של "הידמות תרבותית" לאחות הגדולה מארה"ב. היה מי שהציע, באמת, להתבונן על שולחן ארוחת הבוקר שלנו ולספור: כמה מוצרים הם מתוצרת הארץ מול כמה הם מחוצה לה. ואכן, יותר ויותר מארוחת הבוקר שלנו מיוצרת מחוץ לישראל. כך אצל כולם. העולם משתרג ביצרניו ומתלפף בטעמיו כי כולם אוכלים מהאוכל של כולם. חומוס במנהטן, חמאת בוטנים בירושלים. כיתן בירדן ואינטל בירושלים. הטענות על גלובליזציה הן רציניות ואנחנו ערים כיום לעובדה כי משק רפרף בסין יכול למוטט את כלכלת העולםכי כולם קשורים בכולם. חברות הענק גברו על מדינות הלאום והבטיחו לעצמן נגישות לכל מקום ויצרו הסדרי סחר, שהפכו את העולם לכפר גלובלי אחד. בשל תהליכים אלו, כל העולם הופך לאמריקני, כולל ישראל.

תמיכה שניה לטענת ההידמות של ישראל לארה"ב מגיעה מחבריי דניאל ממן ואנדי רוזנהק, שעבודתם על בנק ישראל חשפה את התניית הסיוע הכלכלי האמריקני באימוץ הסדרים ניאו-ליברליים. למעשה, כך עובדים מוסדות הסיוע כולם. הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית וגם ארגון האומות המאוחדות מתנים סיוע כספי בהידמות למערב. כדי להתחבר לעטינים של המדינות המפותחות, חובה על מדינות המבקשות סיוע להידמות למערב: למנוע שחיתות, להבטיח שקיפות, להתייעל ולהפריט שירותים ציבוריים. מאז 1985 נתונה גם מדינת ישראל ללחצים מסוג זה. הכלכלנים שלה הם בוגרי שיקגו, מנהליה באו מן הבנק העולמי. לכאורה, לפחות, הם חושבים במונחים אמריקניים ומאמצים מדיניות אמריקנית. יש הטוענים כי מדינת ישראל הגדילה לעשות והפכה למדינה יותר קפיטליסטית מאחותה הבכירה בוושינגטון ובניו יורק. ישראל ואמריקה חד הן, כך נדמה. תאומות באי-שוויון, עם מדד ג'יני מהגבוהים בעולם.

אך למרות הפופולריות של הטענות הללו – ישראל לא הפכה לארה"ב. כאשר אמריקנים פוגשים בישראלים הם מזדעזעים מן החפיפניקיות שלנו ונפגעים מן הישירות שלנו. מאידך, כאשר ישראלים פוגשים אמריקנים הם מגכחים על הראש הקשה שלהם ועל המרובעות והמלאכותיות ב"האו אר יו טודיי?" שלהם. ה"הב הא גוד דיי" בתרגומו לעברית אינו משדר לנו את אותה זרות מתקתקה, כי עם ה"יום טוב" שלנו בא גם חיבוק באוויר, איזו חמימות מלטפת שנעה עם המילים. אז זאת לדעת, הישראלים אינם מתייוונים והם אינם עוברים אמריקניזציה תרבותית. בהרד-קור שלנו – אפילו שכתבתי כעת מילים בלעז – אנחנו עבריים וישראליים. אנחנו מאמצים אלמנטים של צריכה תרבותית במעטפות חיינו; אנחנו עוטים על עצמנו ריפרופים של מוסיקה שחורה; ואנחנו גם מעריצים את ברנג'לינה וג'וני דפ. אבל דבר מכל אלו אינו משנה את חרדת ההשמדה הישראלית, את הדווקאיות הפועמת בנו, את הבעלתנות ואת הדברנות. אלמנטים תרבותיים פריפריאליים – ניו באלאנס, פיפטי סנטס ואי-פד – לא משנים את העומקים התרבותיים שלנו. הם לא משנים את הנרטיבים המכוננים אותנו, ולא את יסודות תפיסת העולם שלנו: מהו אדם, מהי החברה הטובה, מהו הלקח ההיסטורי לעתיד ומהם הכוחות המניעים את ההיסטוריה. התשובות לשאלות הללו הן שמייחדות תרבויות, והתשובות של האמריקנים ושל הישראלים, של הצרפתים ושל הגרמנים, של המצרים ושל הקנדים – לכל תרבות תשובות משלה. אין התקרבות תרבותית, גם לא תהיה.

אז לא, הישראלים אינם מתייוונים. כל כמה שלא יפתו אותנו במלמלות ביגוד ובאָי-למיניהם – הישראליות שלנו תיוותר קשורה בעומקה לטראומה המאוד מיוחדת שלנו ולתשובה הפוסט טראומטית הציונית לה. נכון, היום – בזכות האמריקנים – יש בישראל המון סוגים של סופגניות. ובכל זאת ולמרות הכל – בעומקן יש תמיד ריבה ישראלית בצבע דם המכבים.

1
Anonymous
15-May-2016, 5:36
Going to put this arctile to good use now.

Leave a comment: